בשיחות יעוץ פנסיוני רבות עם צעירים מוצע להם המסלול המנייתי, מתוך הבנה שמדובר בתוכנית לעשרות שנים שבה המסלול מניב לחוסכיו לפחות 1.5% תשואה עודפת לשנה לעומת המסלול הכללי שבד"כ מותאם לגיל. בכל זאת לרוב בוחרים אותם צעירים במסלולים הסולידיים יותר.
בארצות הברית קיים מודל השקעות לפי נוסחה שקובעת שאחוז המניות בתיק יהיה 100 פחות הגיל, כך,למשל, בן 25 יהיה במסלול החשוף ב- 75% למניות, בעוד חוסך בן 50 יחשף למניות ב 50%.
אצלנו מסלול תלוי גיל אינו מבחין בין צעיר בן 22 לחוסך בן 49, ושניהם יימצאו במסלול תלוי גיל,שלרוב ישקיע עד 50% במניות.
האם יש הצדקה לפחד?
הסטטיסטיקה ארוכת השנים מראה שאם המשקיע מתמיד יותר מ-13 שנים בשוק המניות, הוא תמיד ירוויח גם אם נכנס שניה לפני מפולת.
הבעיה הגדולה היא שבאמצע משבר רוב האנשים נלחצים ומקטינים את הסיכון ואז מפספסים את העליות, ובכך מקבעים את ההפסד.
לכן העצה החשובה ביותר בנושא זה היא להיות עקביים ולא לעקוב יותר מדיי אחר המתרחש באותה עת, גם בעת משבר כאשר התקשורת זועקת לברוח.
אם אנחנו חושבים שלא נעמוד בכך בשעת משבר אולי עדיף להישאר מראש במסלול תלוי הגיל למרות ההפסד המשמעותי לפנסיה.
גם לאנשים מעל גיל 50 לא בטוח שמסלול תלוי גיל מתאים, כי בגיל 50 ההשקעה במניות היא כ 35% ולא יותר מ 45% במניות, ואחרי גיל 60 אחוז המניות הוא 25% בלבד.
יש לזכור שגבר בגיל 67-עדיין מצפות לו 20 שנות קבלת פנסיה (ולנשים אף יותר).
וחשוב שגם בזמן הזה הפנסיה לא תישחק.
אז מהם הכללים שעלינו להקפיד עליהם?
1.צעירים עד גיל 40 לפחות- לבחור במסלולים המנייתיים או לפחות במסלולי הביניים.
2.להיות עקביים ולא לזגזג בין המסלולים בעיקר בעת ירידות.
3.גם בגילאים שמעל 40 עדין נותר זמן רב לפנסיה וניתן להגדיל את האפיק המנייתי אולי מעט יותר בזהירות לאור הסכום הגדול שכבר נצבר.
4.להיעזר בסוכן ביטוח מקצועי שיכוון אותנו למסלול המתאים לנו וגם יידע לשמור עלינו כאשר לא יהיו לנו הכוחות להתמיד במסלול.