האם אתם מוכנים לשלם את המחיר (של אי הנוחות)? או כמו שאומר טים רובינס: are you willing to pay the price?
השבוע פנה אליי לקוח בן 40 בבקשה לפדות את קרן ההשתלמות הנזילה שלו בסך 100,000 ש"ח.
"לאיזו מטרה?" שאלתי.
"אני רוכש מכונית חדשה", הוא ענה.
"מעולה", אמרתי, "אבל למה לפדות את קרן ההשתלמות? כדאי לקחת הלוואה בתנאים מעולים בריבית אפסית מהקרן ולהחזיר אותה בזמנך ללא מחויבות לאף גורם חיצוני".
-"אני לא אוהב הלוואות". המשיך הלקוח.
-"זו לא שאלה של אהבה", הסברתי. "מדובר בעתיד שלך ובכך שלא תהיה תלוי בגורמים חיצוניים כמו בנקים בעתיד".
-"איך?" הוא שאל.
וזה ההסבר שקיבל:
"אותם 100,000 ש"ח שיש לך היום בקרן השתלמות במסלול הכללי והסולידי יחסית, יהיו בעוד 15 שנים (לפי התשואה הממוצעת) 262,000 ובגיל פרישה 566,000 ש"ח.
כשאתה בוחר לפדות 100,000 ש"ח, אתה מפסיד גם את השווי העתידי(!) של הכסף שבמקרה זה הוא פי 5…
ואם תמשיך להפקיד 1200 ש"ח לחודש בנוסף לסכום הצבור תגיע ל 1,609,000 ש"ח!!!"
-"איך הגעת לסכום זה?" הוא שאל.
הצגתי ללקוח גרף של תשואות הקופות ב-20 השנים האחרונות במסלול הכללי, בממוצע של 6.44% ובמסלול המנייתי בממוצע של מעל 10%.
"ואם יהיו ירידות בשוק ההון?" הוא שאל.
"יהיו ירידות, כמובן", עניתי. "וגם יהיו עליות… כי שוק ההון מטבעו יורד ועולה, גם בעבר הוא ירד ועלה ובכל זאת השיג תשואות יפות מאד".
-"אני אפדה את הכסף ואתחיל להפקיד 1200 ש"ח לחודש ממחר" הוא ענה.
"ומה יהיה בעוד 6 שנים כשהקרן שוב תהיה נזילה?" הקשיתי ."תרצה להחליף את המכונית…"
-"אולי" , הוא ענה..
-"אבל אז תגיע לגיל פרישה עם 0 במקום 1,609,000…"
ואם אתם שואלים מה עשה בסוף הלקוח, התשובה היא שלבסוף בחר לפדות, והסיבה לכך היא שהלקוח כבר קיבל את ההחלטה לפדות טרם שיחתנו.
חשוב מאד לתכנן מראש עם מומחה בתחום הפיננסים את התנהלותנו בנושא הכספים שברשותנו. מומחה יידע להציע את החלופה הנכונה במקרה של צורך במימון, אבל גם ובעיקר את הדרך הנכונה שתוביל אותנו לביטחון כלכלי.